איך הכל התחיל

כשבאים אלי לקוחות, הרבה פעמים מעניין אותם איך הכל התחיל, הסיפור הקצר שאני תמיד אומר זה שבזמן לימודי במכללת ספיר, ניסיתי להכניס קולה קפה לבית קפה ,לאחר שצפיתי בכתבה על קליית קפה, הרעיון לא צלח, סיום הלימודים התקרב, קורס יזמות קצר וההבנה שהדבר היחיד שאני באמת יודע עליו משהו זה קפה (בריסטה כמה שנים טובות) ומשם לפה קם בית הקלייה שלי.

אך חוץ מההחלטה הראשונית להקים בית קלייה, היו הרבה דברים בדרך.

הוצאת הדיסק הקשיח הנייד שלי לאחרונה, הביא אותי לחפור קצת בתוכו ולהעלות זכרונות.

אז הנה הם:

הקולה הראשון שלי:

משמאל אפשר לראות את החביתוש המקורי, האמת שקניתי קולה ואבא שלי בנה לי את הקולה ממכונת כביסה, חוץ מלבזבז הרבה קפה בניסיונות קלייה איתו, לא היה בו שימוש, לפחות למדתי את ההשפעה של איוורור נכון ועוד דברים שמלווים אותי עד היום.

הלוגו הראשון שעיצבתי:

בהתחלה חשבתי שאני אעצב את הלוגו לבד (הנוכחי עוצב על ידי מעצבת), אבל שיחקתי רבות בחיפוש אחר שם לעסק, כזה שייצג כראוי את הרעיון והשוני שאני מנסה להביא, זה היה הראשון (היו לו מלא סקיצות) אך בסוף כפי שאתם יודעים, הלוגו הזה נגנז

חלומות גדולים:

רציתי לייבא טמפרים לקפה, כמובן שבעיצוב יפה וכדומה אז שיגעתי איזו חברה טייאוונית שתייצר בשבילי, הצלחתי לקנות רק את הדוגמאות 🙂

הם עד היום אצלי

שקיות הקפה הראשונות שלי:

פה הסיפור קצת מסובך, לתומי חשבתי שאצליח להיכנס בדלת האחורית של עולם הקפה ולייצר קפה שחור לחנויות קמעונאיות , עבדתי עם מעצבת על עיצוב שקיות של 100 כרם (עד היום יושבות אצלי במחסן), לא דמיינתי בכלל כמה עבודה זה לארוז 100 גרם כל פעם.

לאחר עבודה של כמה חודשים עם אורגניק מרקט,הבנתי שזה לא זה, בעודי במילואים התגרשתי מהם ופניתי לעולם האספרסו בהבנה שזה העולם שבו יש לי מקום להתחרות.

עבודת שיווק: מה אני אספר לכם, ביני לבין שיווק ומכירות, אין הרבה קשר, אני נהנה מעבודת הייצור ושיפורה המתמיד, השיווק זה לא הצד החזק שלי.

הצטרפתי לארגון שנקרא bizmakebiz    ארכון שמפגיש אנשי עסקים קטנים בערבים מאורגנים, בואו נגיד שלי זה לא עבד על אף שהכרתי אחלה אנשים, הראש שלי עבד רבות איך להטביע את חותמי, אז עיצבתי גלויות, עזר? לא.

ואפילו עיצבתי חולצה למפגשים, עבד?, עזר? לא. אבל אני לובש אותה בבית כשאין משהו אחר.

לתת שירות:

הרבה אנשים לא מבינים את החשיבות של שירות טוב, הסיפור הזה יסביר זאת בקצרה.

עוד בתחילת הדרך, פנה אלי בחור שהתעניין בקלייה, קבענו ,הוא בא והעברנו שעה בכיף.

לאחר כמה ימים, פנו אלי ממעריב, הם שאלו אם ניתן לבוא לראיין אותי לכתבה, הלקוח שהיה אצלי, כתב מייל בצירוף מספר תמונות, עלי ועל פועלי ושלח לעיתונאים, מעריב הגיבו ומכאן נולדה כתבה שסימנה יותר מכל את תחילת הדרך לתוך עולם הקפה, המשפט "שלח לחמך על פני המים כי ברב הימים תמצאנו"  במלוא הדרו.

הכתבה המלאה http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/241/565.html

מה מנחם הורוביץ עושה אצלי? :

שנה לאחר מכן בערך, "שווה בדיקה" היו אצלי,קבעו ובאו, ממש למחרת או באותו יום, אני כבר לא זוכר, מול המצלמה זה לא המקום הטבעי שלי, שיגעו אותי אבל בסך הכל היה כיף.

התמונה המפורסמת:

הסיפור הוא שמנחם חזר לילה קודם מלונדון והיה עייףףףףףף, אז הוא תפס תנומה על הכסא.

הלינק לכתבה נמצא כאן http://www.negro.co.il/?p=1011

בית הקלייה הראשון שלי:

לאבא שלי יש טבע, להמליץ לבנות דברים קטנים מדי וגם לבנות אותם, המחסן הראשון שלי היה יותר קטן מהנוכחי שגם אותו אבא שלי בנה והוא גם צפוף כבר.

בהתחלה אבא שלי התעכב עם הבנייה ואני בניתי את השלד של המחסן, כאשר העמדתי את השלד על הרגליים, הוא התפרק לכמה חלקים, אז אבא שלי ריחם עלי ובנה אותו.

טוב, ברור שהיריעה קצרה מלהכיל את כל התלאות שהיו לי בהצלחה, בדרך וגם עכשיו אבל אלו היו חלק קטן מהם שבחרתי לשתף אתכם.

לכל שאלה תרגישו חופשי

בברכה גלעד