איך מייצרים קפסולות קפה

האמת היא שחבר טוב ,לא מפסיק לשגע אותי על לייצר קפסולות, משהו שנמנעתי מלחשוב עליו אפילו, שנים.

אז ישבתי וחשבתי, איזה פס ייצור צריך להיות כדי שיהיה סיכוי שבסוף, הקפה יהיה ראוי לשתייה.

רק מבהיר כמובן שמערך הייצור המוצע מושתת על הידע שלי בקפה ולא בייצור קפסולות 🙂 כך שאם תנסו זה על אחריותכם בלבד.

הבעיה המרכזית במכונות קפסולות היא שאין מקום לשום טעות במהליך הייצור והאריזה כיוון שלמשתמש הביתי אין שום יכולת להשפיע על התוצאה הסופית, הוא מכניס קפסולה ולוחץ על כפתור.

אז למי מכם שמייצר קפסולות, אורז קפסולת, חושב לייצר קפסולות, וכך הלאה, אני כותב את המאמר הזה לכם.

קלייה: למרות שנתקלתי כבר בהסבר למה קפה לקפסולות צריך קלייה יחסית כהה, אומר שזה לא כל כך נכון.

קלייה כהה תביא בהכרח לגוף דליל ומכיוון שבמיצוי נמוך (כמו במכונה אוטומטית) אנו נשאף לקפה עם פוטנציאל גוף גבוה, אנו נשאף לקליית מדיום.

באופן כללי, דווקא נושא הקלייה הוא הכי פחות חשוב לתהליך ייצור ואריזה תקין של קפסולות אלא נוגע אך ורק לטעם הסופי בהינתן מערך אריזה תקין.

לאחר שקלינו את הקפה, נרצה לטחון ולארוז אותו קרוב מספיק למועד הקלייה, בין כמה שעות ל 5 ימים מקס' כדי שבזמן האריזה נשמר את הפחמן הדו חמצני שבפולים לטובת החליטה הסופית.

נרצה לשמור על זמן אחיד בין סוף הקלייה לאריזה סופית ועל טמפרטורה אחידה כדי שקצב שיחרור הפחמן הדו חמצני מהפולים (קישור למאמר שמסביר על הקשר הין פחמן דו חמצני לקפה) יהיה אחיד בין באטצ'ים שנארזים.

אם באטצ' אחד יארז לאחר יום מקלייה ואחר לאחר 10 ימי קלייה, יהיה שוני מהותי בכמות הפחמן הדו חמצני בפולים ומכאן בזמני חליטה שונים בין קפסולות .

אז כמו שהבנתם, הגענו לעמדת הטחינה.

שלב טחינת הקפה:

במערך הטחינה יש לשים לב כי מטחנת קפה, משוכללת ככל שתהיה, תטחן באופן יחסי אותו דבר, אך אין סיכוי בעולם שייטחנו בה שני זנים בדיוק על אותה דרגת טחינה ונקבל את אותה תוצאה סופית, לא יקרה, לכן המבחן הפשוט הוא לטחון לפני אריזה כמות מועטה ולבחון את הזרימה או ציוד מעבדתי שייבחן את גודל הגרגר הממוצע לפני אריזה.

וזה רק מתחיל להסתבך מפה 🙂

המטחנה:

בטחינת כמויות, המטחנה תתחמם ומספר שינויים יתרחשו בפולים הטחונים עקב כך:

1 – הקפה הטחון ההתחלתי ישחרר פחות פחמן דו חמצני מאשר הקפה שייטחן לאחר כמה דקות ,שעה וכן הלאה וכן הלאה, זאת כיוון שגז מתרחב בחום ולכן ככל שטמפ' סכיני המטחנה תעלה, כך כמות הפחמן הדו חמצני בקפה הטחון תקטן, מה שיבדיל את הקפה הטחון בדקה הראשונה לשעה אחריו וכו', מה שיגרום כמובן לזמני חליטה שונים בתוצאה הסופית.

אז מה לעשות בעניין?

אין עליכם, ידעתי שתשאלו.

אני הייתי קונה מטחנה מבוקרת טמפ', כזו שמים מקררים את הסכינים ושומרים על טמפ' קבועה בעזרת בקר טמפ'.

רק בדרך זו יכולה להיות שליטה על טמפ' הקפה הנטחן.

אבל מכאן עולה עוד שאלה:

אם הקפה משחרר פחמן דו חמצני בצורה מהירה מאוד לאחר הטחינה, האם הקו צריך להיות מאוזן מרגע הטחינה עד רגע האריזה הסופי.

והתשובה היא כן. במידה והמטחנה תטחן 10 קילו בדקה ומערך האריזה יארוז קילו בדקה אז הקילו הראשון ייארז עם רמת פחמן גבוה יותר מאשר הקילו העשירי, לכן הקו צריך להיות סופר מאוזן, כלומר קילו נטחן,קילו נארז ועדיף מהר מאוד כדי לאבד מינימום פחמן דו חמצני.

אז לאחר שאיזנו את הקו והבנו בדיוק מה הכמות שאנו צריכים לטחון, אנו עוברים לקו האריזה.

קו האריזה:

קו האריזה האמת צריך להיות די פשוט אך עם עיקרון מנחה של אריזת הקפסולה הסופית בסביבה לא חמצנית ועדיף בלחץ חנקן.

למה?

כיוון שזו הדרך היחידה למנוע את יציאת הפחמן הדו חמצני שעדיין בקפה (מכאן הצורך בלחץ) ואת התחמצנות הקפה ומכאן פגיעה בטעמיו (מכאן הצורך בחנקן).

יישום סביבה לא חמצנית בלחץ אמורה לעצור את התפתחות הקפה ובכך לתת לו אורך חיי מדף ארוכים.

קפה אילי משתמש באריזות לחץ שנים וזה הפטנט שלו.

לסיכומון:

השלבים שאני מציע אמורים להבטיח אחידות בין הקפסולה הראשונה לאחרונה ולטעם אחיד בחליטה.

בלי יישום שלבים אלה, יהיה שוני גדול בין הקפסולות.

אז אם ייצרתם קפסולות קפה ולא הבנתם מה קרה , למה הטעם השתנה, למה כשניסיתם הקפה היה טעים ולאחר שבוע לא,

זה מה שקרה.

מקווה שנהניתם והשכלתם קמעה.

בברכה גלעד

מומחה לקליית קפה